"ניתוח קיצור קיבה" או בשמו המקצועי יותר, "ניתוח הצרת קיבה" נותן מענה למטופלים הסובלים מהשמנת יתר. כמו בכל ניתוח, קיים סיכוי כי הרופא יתרשל. מאמר זה יעזור לקורא להבין מהי רשלנות רפואית העולה לכדי תביעה משפטית פוטנציאלית, ומתי בכלל כדאי למטופל עתידי לפנות לייעוץ משפטי בסיטואציה בה קיים חשד לרשלנות רפואית בניתוח קיצור הקיבה.
קצת רקע – אילו סוגי ניתוחים לקיצור קיבה קיימים בשוק?
בישראל נעשים ניתוחים "בריאטריים" המטפלים בהשמנת יתר.
- "מיני מעקף קיבה"- Mini gastric bypass
- "מעקף תריסריון"- Laparoscopic Biliopancreatic Diversion
- "שרוול קיבה"- Laparoscopic Sleeve Gastrectomy
- "טבעת מתכוננת"- Laparoscopic Adjustable Gastric Banding
- "מעקף קיבה"- Laparoscopic Roux-en-Y Gastric Bypass
ניתוחים בריאטריים נעשים ללא פתיחת הבטן. מה קורה שם? המנתח מכניס לגוף המנותח מצלמה זעירה ביותר המשדרת וידאו, כך יכול המנתח לראות את איברי המטופל באופן מוגדל ובר זיהוי. כמו כן, מכניס המנתח לגוף המנותח מכשירים אשר ישמשו אותו להמשך הניתוח. היתרון בניתוח מסוג זה הוא שהמטופל יכול לחזור לעבודה מהר וכמעט ללא פגיעות קוסמטיות באזור הניתוח (הבטן).
הסיכונים
מה יכול לקרות למטופל אשר עובר ניתוח קיצור קיבה? כמו בכל ניתוח, ישנם סיבוכים אפשריים. מטופל עשוי לסבול מדימום או דליפה מן הנקודה בה חובר המעקף (אשר גורם להקטנת הקיבה). עם זאת, מדובר באחוזים נמוכים של מקרים, אלו מסתכמים במקסימום 3 אחוזי סיכון למטופל.
כמו כן, קיים הסיכוי כי יתרחשו סיבוכים כלליים כתוצאה מן הניתוח אשר אינם קשורים באופן ישיר להתקנת המעקף. בן היתר, דלקת ריאות, קרישי דם, זיהומים ודרכי השתן וכו'. כפי שציינו קודם לכן, הסיכוי להתממשות הסיכונים הללו היא נמוכה ביותר.
קצת הרחבה משפטית
מתי יכולה להתקיים רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל? ככלל, מדובר בשני מועדים שונים אשר מתפרסים על זמן רב.
המועד הראשון – לפני הניתוח
מועד זה הוא קריטי ביותר להצלחת הניתוח, יש שיטענו כי הוא לא פחות קריטי מהניתוח עצמו. בחירת הניתוח הנכון והתאמתו למטופל הינה חיונית להצלחת התהליך. אז מה נבחן במועד זה? ראשית, יש לבדוק כי הרופא הציג למטופל את מיטב המידע באשר לניתוח; חלופות אפשריות, כגון בתי חולים עדיפים, שיטת ניתוח עדיפה ויידוע המטופל על הסיכונים וההסתבכויות האפשריות כתוצאה מן הניתוח. בעולם המשפט יידוע שכזה נקרא "הסכמה מדעת". כלומר, על המטופל להסכים לטיפול, אך גם להיות מיודע על ההשלכות והחלופות הנוגעות לטיפול או לניתוח. מטופל יוכל לקבל פיצוי רק משום שלא "הסכים מדעת" לניתוח אותו עבר. כך שאם הרופא לא עדכן אתכם כראוי על הטיפול ולא הייתם מודעים לסיכונים האפשריים, יכול להיות כי הנכם זכאים לפיצוי כספי ככל שסיכונים אלה התממשו, גם אם לא התקיימה רשלנות רפואית בעת ביצוע הניתוח.
לבדיקת זכאות לתביעת רשלנות רפואית הכנסו לאתר רשלנות רפואית דוד פייל.
המועד השני – התרשלות רפואית בעת ביצוע הניתוח
כאשר חושבים על רשלנות רפואית, המחשבה הראשונה היא רשלנות בעת ביצוע הניתוח. כידוע, ניתוח בכלל וניתוח קיצור קיבה בפרט עלול להסתבך וליצור תוצאות עגומות, ולעתים בלתי הפיכות למטופל. בעניין זה, חשוב ליצור קו חוצץ בין רופא שהתנהג באופן סביר ונוצרו סיבוכים אצל המטופל, לבין רופא שהתרשל וחטא לסטנדרט הסבירות שבעקבותו נוצרו סיבוכים אצל המטופל.
מיהו האדם הסביר?
כדי לבדוק האם נתבע בכלל או אדם אשר נאשם ברשלנות רפואית בפרט אכן חטא, ועליו לשאת באשם, יבחן בית המשפט את התביעה בסטנדרנט "האדם הסביר". האדם הסביר הוא אדם ממוצע בכל קנה מידה. לעתים, כאשר בית המשפט נדרש לסוגיה בה עולה תקינות התנהגותו של הנתבע לשאלה, תבוצע בחינה של התנהגות הנתבע בסטנדרט האדם הסביר. האם אדם רגיל ונורמלי היה נוהג כך? ככל שהתשובה היא חיובית, יזכה הנתבע, ככל שהתשובה הינה שלילית, יפסיד הנתבע (הנאשם ברשלנות). כלומר, אם לא צפוי שאדם נורמלי ינהג כמי שנהג הנתבע (או הנאשם) ימצאו את האדם כאשם במעשיו.
מיהו הרופא הסביר?
כמובן שהרופא הסביר הוא לא האדם הסביר. כאשר נדרש בית המשפט לבדוק האם רופא התהנהג באופן סורר, יבחנו את פעולותיו בסטנדרנט אחר, מחמיר יותר, "הרופא הסביר". השאלה שתישאל היא "האם רופא סביר היה נוהג בדרך שכזו?" בדומה למבחן האדם הסביר; ככל שהתשובה לכך הינה חיובית, יזכה הנתבע (הרופא המתרשל), וככל שהתשובה לכך שלילית, יפסיד הנתבע.
לעניינו, יכול להיות שיתרחש סיבוך בעת הניתוח שעתיד להביא לאסון. עם זאת, אין זה אומר שמטופל שנפגע יוכל לתבוע את הרופא בגין רשלנות רפואית. ככל שעמד הרופא בסטנדרט "הרופא הסביר", גם אם נגרם נזק למטופל, אין אשמה משפטית לרופא, לפחות לא כזאת שתנביע רשלנות רפואית שתשיג פיצויים למטופל.
למי פונים?
תביעת רשלנות רפואית בכלל ותביעת רשלנות רפואית במהלך ניתוח קיצור קיבה בפרט, הינן תביעות נזיקיות מורכבות ומסובכות. לכן, מומלץ מאוד לפנות למשרדי עורכי דין או לעורכי דין פרטיים אשר הינם מומחים בתחום ;מומחים אשר עוסקים בתביעות נזיקיות בכלל, ובתביעות נזיקיות בגין ניתוח קיצור קיבה בפרט. לא מומלץ לפנות לעורך הדין השכן או לקרוב משפחה שלא עוסק בתחום הנזיקין, שכן עורך הדין שייצג את הנאשם יהיה מומחה בתחום. בחירת עורך הדין הנכון עשויה לשפר את סיכויי הצלחת התביעה בעשרות אחוזים, ובכך לגרום למטופל הנפגע לקבל את הפיצוי המגיע לו שיעזור בשיקומו.
אז מה היה לנו פה?
אם אתם שוקלים לעבור ניתוח לקיצור קיבה או שעברתם ניתוח לקיצור קיבה, ולא יודעתם על הסיכונים שעשויים לנבוע כתוצאה מהניתוח או שהרופא פעל שלא כראוי בניתוח וגרם לכם נזקים; יתכן ואתם יכולים לתבוע את בית החולים או הרופא המנתח בגין הנזקים שנגרמו לכם. כמו בכל ניתוח, מדובר בסיכון, אך ככל שמדובר בסיכון שלא לקחתם על עצמכם באופן מיודע, אינכם חייבים לשאת בו לבד.
